איך ננצח את הבירוקרטיה?

קבות ההסכמים הקואליציוניים של מפלגת כולנו וראש הממשלה, משרד האוצר ברשותו של השר כחלון, שולט כיום בשרשרת הרגולטורית בנושא הבנייה, החל ממנהל התכנון והוועדות השונות, דרך רמ"י, משרד השיכון והבינוי ועוד.

כלים אלו מעניקים לשר כחלון כוח לדחוף את העגלה קדימה. אך כמו בכל רפורמה חדשה במדינת ישראל - הדיבורים והחקיקה לחוד והמציאות והפיקוח לחוד.

בתקופה האחרונה אנו עדים למחדלים אדירים בתחום הבנייה, יש רשלנות פושעת שאף עולה בחיי אדם, יש התנהלות לקויה של תהליכי העבודה, מלחמות בין השלטון המרכזי אשר מקצץ את הכנפיים לשלטון המקומי ופוגע לו בכלים, בתקציבים ועוד.

הלכה למעשה, השלטון המרכזי, שמבקש להוביל רפורמות רגולטוריות שיטיבו עם האזרח, פוגע בפועל בגופים שאמורים לספק את השירותים הללו.  

ניתן לראות לדוגמה את הרפורמה בחוק התכנון והבנייה - תקנה 101 - שנכנסה בשנה שעברה. הרפורמה העבירה את המערכות לאינטרנט – דבר שאמור היה להקל, לקצר ולייעל את האישורים, אך מחסור בכוח אדם, מחסור בתקציבים ורשויות שאינן מוכנות למעבר לאינטרנט - רוקנו את הרפורמה מתוכן.

בתחום הרישוי והבניה, פוליטיקה פנימית בין הגופים השונים ובין החברות הממשלתיות יוצרת סרבול בהליכים ואי ודאות. לא פעם אנו מוצאים את עצמנו בדרישות של רכבת ישראל כלפי מקורות, דרישות של רשויות כלפי מקורות ודרישות של האירגונים הירוקים כלפי גורמי תשתית - דרישות ארוכות, שבמבחן המציאות אינן עומדות והסיכוי לעמוד בהן הוא מזערי.

המסקנה המתבקשת היא שחייבים להושיב את הגופים הרגולטורים, בראשם משרד האוצר, בפגישה סביב שולחן עגול, עד שייצא עשן לבן ויופץ סיכום במעמד הישיבה ולא אחריה. בנוסף, הדרך היחידה לנצח את המערכת ולפצח את הקוד הבירוקרטי הישראלי, היא באמצעות הגדלת המשאבים בוועדות התכנון המקומיות והמחוזיות, הקצאת תקציבים נכונים למערכות דיגיטליות לטובת השירות לאזרח, העלאת שכר משמעותית, הוספת תקנים למפקחי בניה, והכי חשוב - דיאלוג פתוח ואמיתי, ללא סיסמאות, וללא רפורמות ריקות מתוכן מול הוועדות המקומיות.

 הכותב - עמית נישרי, בעלים ומנכ"ל של חברת א.לאפיס, המתמחה ברישוי עסקים היתרי בנייה ותכנון.  צילום: עמית לוי.